• פנסיית זקנה - קצבת הזקנה משולמת לזכאים  בהגיעם לגיל פנסיה ולכל חייהם. 
  גיל הזכאות לפנסיה הוא גיל הפרישה בדרך כלל בגיל 67 שנה לגברים ו-62 שנה לנשים.
   
• פנסיית נכות - קצבה המשולמת במקרה של איבוד כושר העבודה. פנסיית נכות משולמת לתקופה זמנית או עד הגיע הנכה לזכות קבלת פנסיית זקנה . הפנסיה יכולה להיות פנסיית נכות מלאה או חלקית.
   
• פנסיית שאירים - קצבת שארים משולמת לשאירי הזכאי במקרה של מותו.
  שאירים הם: בן/בת הזוג של הנפטר, ילדיו של הנפטר עד הגיעם לגיל 21 או אף לכל החיים אצל יתומים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם בישראל.
   

• פנסיה תקציבית: מתקציב המדינה, בסוג זה של פנסיה צוברים זכויות ותק לפי 2% לשנת עבודה, סה"כ 70% .
  העובדים לא מפרישים ממשכורתם כספים לצורך תשלומי פנסיה עתידיים, כל עול הפנסיה  הוא על המעביד למעט דמי ניהול המשולמים על ידי העובדים. הפנסיה ממומנת מתקציב המדינה.
   
• פנסיה צוברת: הן המעביד והן העובד צוברים סכומי כסף בקרן הפנסיה של העובד. ההפרשות לקרן נגזרים מגובה שכרו של העובד . בפנסיה הצוברת אחריות תשלום הפנסיה איננה על המעביד, אלא ממומנת מהחיסכון הפנסיוני.
  עובד יכול להפקיד כספים באופן עצמאי לקרן פנסיה פרטית
  החל מ-1 בינואר 2008, קיימת חובת ביטוח בקרן פנסיה, מכוח צו הרחבה‏.
   
• קופת גמל: תוכנית לצבירת סכומי כסף אותם ניתן לקבל בדרך כלל כקצבה חודשית בעת הגיע בעל הקופה לגיל 60. 
  קופת גמל אינה כוללת מרכיב ביטוחי.
  לקופת גמל  ניתן להפקיד ע"י המעסיק או באופן עצמאי.
  ניתן לפדות קופות גמל קטנות מ- 8000 ₪ (בתהליך חקיקה) ללא הגבלת זמן.
   
• קרן השתלמות: תוכנית חיסכון לתקופה קצובה ל 6 שנים לפחות. נכון להיום ניתן לפדות את הקרן לאחר 6 שנים בפתור ממס. לקרן השתלמות ניתן להפקיד לעובד שכיר ע"י הפרשות עובד ומעסיק. שכיר אינו יכול להפקיד באופן עצמאי.
  מי שאיננו עובד שכיר יכול להפקיד באופן עצמאי.

תוכניות פנסיוניות: ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופות גמל וקרן השתלמות.

מטרת תוכניות הפנסיה והביטוח מנהלים  הם להבטיח לעובד קבלת קצבה  במקום מקור ההכנסה הכלכלי שנפסק בשל נכות, מוות או זקנה. 
גובה הפנסיה קשור ברמת ההכנסה המבוטחת של העובד בתקופת עבודתו ובתקופת העבודה בה היה מבוטח בפנסיה ובה היה צפוי להיות מבוטח אלמלא הפסקת עבודתו מסיבות שאינן תלויות בו (נכות ומוות).